מערכת היחסים בין היזם למותג

על מערכת היחסים בין היזם למותג

בעקבות כתבה שפורסמה בכלכליסט – לינק לכתבה בסוף המאמר
כשאני מתעקש מול היזם שמולי, שהשם שלו או של הילדים שלו הוא לא רעיון טוב לבניית מותג אני בדרך מקבל התפתלות בכיסא שמולי. משפטים כמו "העסק זה אני" ודומיהם נזרקים לחלל בקלות מדי ואני באמת שיכול להבין אותם – אם מדובר במכולת או המוסך השכונתיים. אבל לא בעולמות המיתוג.

רמז: שימו לב לנושא הבעלות

עסק קטן נמצא בבעלות היזם וכך הוא נשאר, תחושת הבעלות היא של היזם בלבד ואין ללקוח חלק בנעשה. הוא מגיע, מקבל שירות, משלם והולך.
מותג עסקי הוא ישות בפני עצמה – הוא בבעלות היזם מצד אחד אבל שייך לצרכנים מהצד השני. הצרכנים של מותג בוחרים בו משום שהוא מייצג עבורם מערכת ערכים ענפה וברורה, סמל סטטוס, איכות מזן מסויים או אפילו נוחות (ביני כצרכן לבין המותג ולא כלפי חוץ – ועדיין מזוהה כישות נפרדת). מותג אמיתי נתפס בעיני צרכניו כחלק אינטגרלי מאישיותם, כמי שמשדרג את חייהם ולכן הוא לעולם לא יוכל להיות אדם ספציפי (אלא אם אותו אדם מוותר כאן על עצמו והופך את עצמו לנחלת הכלל).

בכתבה עדי רונן לא אומרת את מה שרבים מרגישים אחרי מכירה של המותג שעל שמם. אבל התחושות ברורות והתוצאה הנכשלת של עדיקה, ההפסדים והנפילה בהחלט נוגעים בסוף גם למקור, מזיזים אותו, אנרגיה כזו לא הולכת לאיבוד. מותג הוא מעיין שותף עסקי וככזה – צריך לדעת לנהל את מערכת היחסים איתו (כאן הסכם ממון הוא לא מילה גסה) חשיבה לטווח ארוך תייצר לכם תכנית עבודה משותפת שרואה את כל המהמורות קדימה – כולל פרידה שהיא בהרבה המקרים מצב צמיחה גם של היזם (למשל אקזיט 💸) וגם של המותג (למשל מעבר לבעלות שתמנף אותו 🛫).

סיפור – לפני זמן לא רב ישב מולי אדם שקרא לחברה שלו על שם בנו, לימים כשהחברה צמחה הוא מינה את אחיו למנכ"ל את החברה וזה בתמורה הזיזו הצידה (הביתה) – דברים כאלה קורים בעולם העסקי, עסקים מוציאים מבני משפחה את הטוב ואת הרע. בכל אופן אותו יזם, עם דמעות בעיניים, סיפר לי שהוא לא ישן בלילה, לא כי הוא הפסיד מיליונים במהלך, אלא בגלל השם "זה השם של הבן שלי, ולך תדע מה הם עושים עכשיו עם השם הזה?!"

מי שרוצה לבנות מותג חייב להסתכל קדימה, וכמה שיותר יותר טוב, אי אפשר לתלות את ההצלחה של מותג (וכאן תחשבו על אייפון או קוקה-קולה) על כתפיים של ישות ארצית אחת, ברגע שעשיתם את זה כלי הקיבול שלכם הוא בין כתף ימין לכתף שמאל. זו אחריות כבדה מדי ויש שיגידו שאישיותו של אדם ספציפי לא חייבת להתאים לכל אחד, אבל מותג מתאים את עצמו לקהל צרכניו – יוצר עבורם קרקע בטוחה לשדרוג חייהם ומביא לעולמם ערך שעליו הוא אחראי, זו מטרתו ובכך הוא זוכה לקיום משמעותי, גמישות מירבית (ניתן למכור אותו בקלות, "זה לא השם שלי") ואפילו במקרים מסויימים – חיי נצח.
רציתי לכתוב פוסט אבל יצא לי מאמר 🤷 בכל אופן, חשוב שתזכרו שתהליכי מיתוג הם מפתח מאוד חשוב בדרך להצלחה רבתי. יש להם את היכולת להפוך השקעה כספית וכישרון מצד אחד לספינת חלל יציבה שהיא נחלת הכלל מהצד השני. אם עושים את זה נכון.